בשנות השבעים הוקמה חברה ברמת השופט וקיבוץ מגידו בשם פוליגל. כיום אנו מכירים את המונח "פוליגל" בתור לוחות פלסטיים שמשמשים לאומנות, לבידוד וכדומה. החומר קיבל את שמו מהחברה אשר בשלב מסוים החלה לייצרו והפכה לחברה הבלעדית בעולם המייצרת את הלוחות.
ההרכב הכימי של הפוליגל
פוליגל הוא חומר פלסטי המשתייך למשפחת הפולימרים. פולימר הוא חומר טבעי או סינטטי (כלומר, המיוצר בהליכי מעבדה ותעשייה) המורכב משרשרות של מולקולות ענק ואותו ניתן לעצב בקלות יתרה, שכן הוא חומר פלסטי, למיני צורות וצבעים, שקיפויות וקשיחות על פי רצון וצורך. מבנה החומר הפולימרי- מולקולות ענק הקשורות זו לזו בקשרים קוולנטיים או כפולים חזקים, הוא שמקנה לחומר את עמידותו הגבוהה ומכאן השימושים השונים בחומר בתעשיות השונות כיום. מבנהו הכימי של החומר הוא שמקנה את התכונות הייחודיות לחומר, כאמור לעיל, השקיפות, יכולת העיצוב, הקשיחות, יכולת הקניית הצבע, קלות החומר, יכולות הבידוד של החומר ועוד. היכולת לעשות שימוש נכון בחומר לאור תכונותיו אלה, מנוצלת בתעשיות השונות כיום.
השימושים השונים בלוחות
מרביתנו מכירים את לוחות הפוליגל בעיקר מתחום האומנות והיצירה- מעין משטח בו ניתן להשתמש כלוח או כבסיס למיצג. כיום, החומר משמש לא רק לשיעורי אומנות בבית הספר או לעיצוב של מודלים, אלא גם כחומר בידוד תרמי ואקוסטי כאחד וזאת הודות למבנה הלוחות (שני לוחות וביניהם אוויר כלוא). מדובר בחומר וורסטילי במיוחד המשמש לכל מיני שימושים, ביניהם אפילו לכיסוי של חלונות פרוצים וזאת הודות לשקיפות החומר שמאפשרת כניסה מסוימת של אור פנימה. בנוסף, חשוב לציין כי הפוליגל הוא חומר זול יחסית אותו ניתן לקנות בכמויות גדולות ואף מסחריות ולכן ניתן לעשות בו שימוש במקומות מסחריים וגדולים כחומר מבודד למשל.